Nissim Ben Aderet - Local Style - ניסים בן אדרת

Nissim Ben Aderet is an Israeli artist that I love. The art, the 
personality and the style.
Ben Aderet left in 2008 his 
big, fancy job as a visual communication director at one of the biggest fashion brands in Israel, Castro, to pursue art full time.
 We met for a short talk and a long painting session 
 Ben Aderet fills up canvases in his own version of action painting. 
  His works deal with relationships. All the different variations of human relationships.
 I asked him to create a painting, especially for the photo shoot, and eventually enter into it. I knew straight from the beginning that BA is going to end up naked.
 Self-love, if you like.

 For the photo session,
I collaborated with men's fashion designer Eliran Nargassi, who creates clothes for men in black and white. Just like Ben Aderet's paintings. I have picked 4 outfits out of Nargassi's collection that I thought would suit BA, and for the dirty part BA changed to t shirt and jeans and then au natural :)


M: Where did you work before you became a painter ?
B: I designed sets and costumes for theater and then I was the visual communications manager at Castro for a few years.

M: When did you decide you're going for it, the painting ?
B : A journey to Vietnam Cambodia enlightened me.
When I was traveling I came to Ankorowat Temples in Cambodia. I had a vision and I actually fainted for a while.
When I returned to Israel I quit my job at Castro, right away.
In the free time I suddenly had, I bought canvases and covered the walls of my home with big paintings.
I found an international competition on the internet and sent them my work.
I won the contest and was invited as the guest of honor.
The work sold for a respectable amount and it made me realize that this was the beginning of a new journey. 

 M: How do you define your drawings. What is your motto?
B: Expressive artist, working in the action painting method.

M: On a scale of 1 -10 how important is it for you to sell your creations, and what comes first - art or commerce?
B: 5 (on a scale). Art is prior to commerce !

M: What's next, are you planning to change in the near or distant future?
B: I am loyal to creating and curious to know where it will take me.

M: What do you think about the clothes of Eliran Nargassi, and is it compatible with your style of clothing?
B: He's an artist! I love his precision, sophistication, monochromatic elegance and simplicity.
I wish I had the guts to walk around dressed like this every day
I'd love him to design an outfit for my shows.

    video by Eliran Nargassi

ניסים בן אדרת הוא אמן ישראלי שאני אוהבת. האמנות, האישיות והסטייל

ניפגשנו לשיחה קצרה ולסשן ציור ארוך
בן אדרת ממלא קנבסים בציורי קו בשיטת ציורי הפעולה. העבודות שלו עוסקות ביחסים. ביקשתי ממנו ליצור ציור ובסוף להכנס לתוכו. אהבה עצמית, אם תרצו             י
 שיתפנו בצילומים את מעצב האופנה אלירן נרגסי, שיוצר בגדי גברים בשחור ולבן. ממש כמו הציורים

מ:  באיזה עבודות עבדת לפני שנהיית צייר
נ: תפאורה ותילבושות לתיאטרון ומנהל תקשורת חזותית קסטרו

מ: מתי החלטת שאתה הולך על זה, על הציור 
 נ: במסע לויאטנם קמבודיה היתה לי הארה
כשטיילתי הגעתי למקדשי אנקורוואט בקמבודיה. שם היה לי ויז׳ן ממש התעלפתי לכמה זמן..                    י
כשחזרתי לארץ התפטרתי מהעבודה בקסטרו
בזמן הפנוי שנוצר לי קניתי קנווס וכיסיתי את הקירות של הבית בציור גדול
מצאתי תחרות בינלאומית באינטרנט ושלחתי את העבודה
זכיתי בתחרות והזמינו אותי כאורח כבוד
העבודה נמכרה בסכום מכובד ופה הבנתי שזה תחילתו של מסע חדש

 מ: איך אתה מגדיר את הציורים שלך. מהו המוטו או האני מאמין שלך
 נ: אמן אקספרסיבי, עובד בשיטת ציור הפעולה

 מ: באמנות בסולם של 1 -10 כמה חשוב לך למכור את היצירות שלך, ומה קודם - אמנות או מסחר
נ: 5 (בסולם), אמנות קודמת למסחר !            י

מ: מה השלב הבא , האם אתה מתכנן להשתנות בעתיד הקרוב או הרחוק
 נ: אני נאמן ליצירה וסקרן לדעת  לאן היא תיקח אותי

מ :מה דעתך על הבגדים של אלירן נרגסי. והאם זה תואם את סגנון הלבוש השיגרתי שלך
נ: הוא אמן !              י
אוהב את הדיוק, התיחכום האלגנטיות המונוכרומטיות המקוריות  הנעימות והפשטות ...                      י
הלואי והיה לי את האומץ להסתובב ככה ביום יום
אשמח שיעצב לי בגד להופעות                      י

http://www.nissimbenaderet.com/ - האתר של ניסים בן אדרת

http://www.elirannargassi.com/ - האתר של אלירן נרגסי

צילום וכתיבה - מירי דוידוביץ


החתונה של פרינסס A colorful wedding

שמלות צהובות וכיסויי ראש צבעוניים

The wedding of princess Tmilola Olatutu and fiancé, Ashiwaju Yemisi Rotimi took place one very cold Friday, a few weeks back, in a wedding hall in Kibbutz Galuyot st., south Tel Aviv. 

The wedding invitation said - dress code yellow and green. I did not know what to expect ... 
A wealth of stunning costumes welcomed us. 
 We shared a table with a group of men who brought to the table a fine bottle of wine and also with colleagues of Princess from the bakery where she works in Bnei Brak.
After all the guests had gathered the ceremony began. The Master of Ceremony announced the venerables (chief) and after they got the applause they took proudly the place in the center.
The chief , who sat until then in the gallery stood up to take the place of honor, greeting everyone with a big wave and smile.

Men and women, dressed in green and yellow greeted the bride and groom’s entrance. Colorful headscarves and gold jewelry for women .
The couple entered the hall dancing, and accompanied with dancers in front of them. The women all dressed in long green dresses and the men in blue identical suits. The little girls were dressed in white dresses and the little boys in suits with bow ties. A lot of gorgeous tribal costumes, too.
Many women came with babies carried on their backs
Colors, dance, great music and laughter. The entire evening was conducted by an MC.
Special costumes sewn for the occasion, many blessings and especially lots of dancing, joy and love.

 The wedding was one of cheerfulness, and everyone, but really everyone danced.
Everyone was invited in turn to congratulate the couple and danced a dance in their honor with symbolical costumes and moves.

I am not a wedding photographer, but when the bride and groom finally came I realized that I had to push if I want to try and capture them, because there were lots of photographers but me. So I pushed. And I think I have the best pictures of the newlyweds, since I was standing quite directly in front of them !!! :)

בכנסיה מתפללים ניגרים ופיליפיניות. הפיליפיניות הוזמנו אחר כבוד לחתונה

גנגסטה סטייל וניג׳ריין סטייל משולבים

המשפחה היפה של ליזי
החתונה של  הנסיכה טמילולה אולטוטו ושל בחיר ליבה, אשיבז׳ו ימיסי רוטימי, התקיימה יום שישי אחד קר מאוד, לפני כמה שבועות, באולם ברחוב קיבוץ גלויות בתל אביב.     י
בהזמנה לחתונה היה כתוב - דרס קוד צהוב וירוק. לא ידעתי למה לצפות...            י

עושר התלבושות היה מהמם. צהוב וירוק לשורות שקידמו את פני החתן והכלה בהכנסם. כיסויי ראש צבעוניים לנשים ותכשיטי זהב. כחול לרקדנים וירוק לרקדניות שפיזזו בפני החתן והכלה בהכנסם. הילדות בשמלות לבנות והילדים בחליפות עם פפיון. תלבושות שבטיות מהממות, תכשיטים וכובעים.               י

נשים רבות הגיעו כשתינוקות נישאים על גבן
  חלקנו שולחן עם חבורת גברים שהביאה איתה בקבוק יין משובח ועם הקולגות של הנסיכה מהקונדיטוריה בה היא עובדת בבני ברק. אחרי שהתקבצו כל האורחים התחיל הטקס. מנהל הטקס הכריז על המכובדים (צ׳יף) והם נכנסו לקול מחיאות הכפיים ותפסו את מקומות הכבוד, במרכז.      י

הצ׳יף קם ממקומו בגלריה כדי לתפוס את מקום הכבוד

מחכות לזוג הטרי להכנס לאולם

שולחן המכובדים

מחכים לזוג הטרי להכנס לאולם

צבעים, ריקודים וצחוק. הערב כולו נוהל ע״י 
MC (master of ceremony)
ביד רמה
תלבושות שנתפרו במיוחד לאירוע, המון ברכות ובעיקר המון ריקודים, שמחה ואהבה .                 י

שיירה של רקדנים הובילה את הזוג אל תוך האולם
שיירת הרוקדים שהובילה את הזוג לאולם הורכבה מגברים ניגריים ונשים פיליפיניות. כבוד לנשים שחולקות איתם את אותה הכנסיה

כל הרקדנים לבשו חליפות כחולות ופפיונים צהובים ופיזזו סביב הנשים

 החתונה היתה אחת העליזות,מושקעות, וכולם ,אבל ממש כולם, רקדו.      י

אני לא מצלמת חתונות אבל כשהחתן והכלה סוף סוף נכנסו הבנתי שאני חייבת להידחף אם אני רוצה ״לתפוס״ אותם, כי היו עוד המון צלמים חוץ ממני. אז נדחפתי. ולדעתי יש לי את הצילומים הכי טובים של הזוג הטרי, כי אני עמדתי יחידה ישר מולם !!! :)                     י

החתן והכלה נכנסים. החתן ״מלבב״ את הכלה, מחזר אחריה והכלה נענית לו

מציצה מהיציע

אינסוף ריקודים. כל אחד הוזמן בתורו לברך את הזוג ורקד לכבודו ריקוד. המקלות הם חלק מהלבוש וסמל. הכל סימלי


Musrara מוסררה

אחרי התערוכה שלי, ״רוק בשחור״ במוזיאון ארץ ישראל, נשבעתי שאני לא נוגעת בארכיון לפחות שנה. כל החיטוט הזה בעבר מתיש. טוב אבל עברו כבר שנתיים והביקור אתמול בתערוכה המצויינת של הצלם יעקב שופר ״ילידי הארץ״ שתיעד באינטימיות רבה את אנשי מוסררה בין השנים 78-82, שלח אותי ישר לצילומים שאני צילמתי בשכונה, בערך באותן השנים.        י
הגעתי לירושלים ישר אחרי הצבא ובמקביל לעבודה כאם בית במוסד לנערות עברייניות ״אורנים״, התחלתי לצלם.     י
חתי לעצמי כל מיני פרוייקטים ואחד מהם היה מוסררה. הסתובבתי בשכונה כמה שבועות, בהתחלה בלי מצלמה כדי שיתרגלו אלי, ולאחר מכן עם.            י
עם הפורטפוליו הזה ניגשתי לועדת הקבלה ללימודי צילום במכללת הדסה.      י

הכל בשכונה עניין אותי : האנשים, הבניינים, ההווי, קו התפר, המסורות השונות ... הסיפורים והחוויות של המצולמים ושלי.                                י
 אפשרות הגישה שלי לא היתה קלה בכלל - מצד אחד האנשים שרציתי לצלם היו חשדנים בעניין שאני מגלה בהם ״ כי מי הם בכלל״ ומצד שני אני, בחורה בת עשרים לבד, קצת חששתי מ״האינטימיות״ שניכנסתי אליה. ולכן, כנראה, צילמתי רק בסיטואציות יחסית משפחתיות, כפי שגיליתי בהתבוננות מחודשת בצילומים.. ויחד עם כל זה הבוסריות שלי כצלמת.          י

אחד הארמונות הנטושים על קו התפר

פגשתי אתמול בפתיחה את חנן לסקין, שהיה מורה שלי, וסיפרתי לו על הצילומים. בעצם מעולם לא הצגתי או חשפתי אותם, משום שתחומי העניין שלי נוטים לצילום מבויים. כך שאתם הראשונים לראותם.              י

שריד מ״הפנתרים השחורים״

בית ספר לבנות על גבול השכונה

אחד מהתושבים החדשים שהתחילו באותו זמן לגלות את הפוטנציאל של מוסררה

מעבירים את הזמן

רואים שבדיוק התחלתי לצלם - שיחקתי עם האופציה של עומק שדה

בכוונה לא ניקיתי את הנגטיבים כדי שתראו את סימני הזמן