Africa and Tel Aviv

One of the most exciting things that happened in Tel Aviv in the last decade, and certainly from the fashionable aspect, is the arrival of refugees and asylum seekers from Africa.

The refugees add a lot of color and
authentic cultural diversity to the Tel Aviv street. In these fashion shots we took inspiration from the churches in south Tel Aviv. Thecostumes of Nigerians and Sudanese, I see,  going to the makeshift churches in the weekends.

In formal suits, combinations of fabrics and prints, African heritage manifested in prints, materials and turbans. And black culture in general - dreadlocks, hip hop, gangsta, and more.
Emmanuel Lam, the handsome
model in these photographs, came to Israel along a tortuous route, nine years ago, from South Sudan, with his mother and two sisters.
Emmanuel was very enthusiastic about the turban and kilt. It reminds him of his village and tribe in South Sudan.

The turban is like a crown that women and men from his tribe wear and little children wear cloth wrap like skirts when they play.
He is very proud of his heritage, but with strong and complex
opinions about Africa, Refugees, West and so on. 

אחד הדברים המלהיבים ביותר שקרו בתל אביב בעשור האחרון , ובוודאי מהאספקט האופנתי, הוא בואם של הפליטים ומבקשי המקלט מאפריקה.
 הפליטים מוסיפים לרחוב התל אביבי הרבה צבע ומבע ומגוון תרבותי שונה ואותנטי.
בצילומי האופנה האלה לקחנו השראה מהכנסיות בדרום תל אביב.  י
מהתלבושות של הניגרים והסודנים שאני רואה הולכים לכנסיות המאולתרות בתל- אביב בסופי השבוע.          י
 החליפות החגיגיות,  שילובי הבדים וההדפסים, המורשת האפריקנית שבאה לביטוי בטורבנים ובבדים כרוכים וגם התרבות השחורה - ראסטות , היפ הופ, גנגסטה ועוד.       י
עמנואל לאם, הדוגמן יפה התואר שבצילומים, הגיע לישראל בדרך חתחתים, לפני תשע שנים, מדרום סודאן, עם אמו ושתי אחיותיו.  י
עמנואל התלהב מאוד מהטורבן והחצאית. זה מזכיר לו הכפר ואת השבט שלו באפריקה.       י
 הטורבן הוא כמו כתר שגם נשים וגם גברים מהשבט שלו עונדים והילדים הקטנים כורכים בד בצורה כזו כחצאית כשהם משחקים.    י
הוא מאוד גאה במורשת שלו, אבל עם
דעות מוצקות ומורכבות בנושא אפריקה, פליטים, המערב וכו׳.      י

You can see the article online - http://www.haaretz.co.il/magazine/.premium-1.3074241

צלמת - www.miridavidovitz.com
סיגנון - אורן דר

photographer - Miri Davidovitz 
styling - Oren Dar



Inspiration :Figs - השראה : תאנים

End of the summer. Now is the time of figs.

 Figs taste very sweet and very local and the smell makes me calm and pleasant with no explanation I can think of. Simply delicious and pleasant.

 Probably not for nothing it says in the Bible ".. every man under his vine and under fig tree ...", definitely a symbol of tranquility and peace.

So I went, first of all, to look for figs close to home. In Tel Aviv.

 Ben-Gurion Boulevard has a lot of sycamores,  relative of the fig, and I wonder why they planted sycamore trees that are actually very dirty and not figs, so we could enjoy the smell and eat the fruit.

I would be delighted if someone would give me a detailed response.

I started searching online and "discovered" a fruit trees Map of Tel Aviv.

 This stunning map was created by three students following the high cost of living. The lemons have simply become too expensive. For me too.
Great concept and execution, beautiful and useful. And I have to admit that we too at home, for several years now, are picking lemons from trees in public gardens when ever we can find. It's really fun, very fresh and free.


 I went to check the status of figs following locations on the map

 Well, not so good. There are some trees, but almost no fruit, and where there is - the trees are not respected like they should be. Such a shame! A fig tree in the yard of an apartment building is the height of style.
Great aroma, beautiful tree and delicious fruits. What more can you ask for ?

The map indicates where it's legitimate picking fruit, half legit and which trees are prohibited because they are private and belong to the tenants in the building.

 The Map also indicates trees in private buildings but neglected and not picked as semi-legitimate.

A charming idea and I follow.

I  did a small search for cosmetics too.

 The use of  fig is relatively rare and usually by boutique cosmetics. The big houses choose heavier scents.

 Israeli Laline has come out with hand soap and hand cream called fig featuring the smell. Original and fun.

Another fig product I found at Nook

A small shop, in Rabin Square, which specializes in good smells  (and stellar writing tools). Nook sells several series of scents, especially for the home, led by the exclusive Esteban

Esteban give a place of honor to the fig, and in addition to fine fig smells for the home they produce refined perfume that smells like a fig tree.

In order to photograph we went to the countryside, to Ein Limon near Ein Rafa .

 Some old fig trees grow next to  a small pretty spring coming out of the rock. On the way too, in the courtyards of Ein Rafa, there's no shortage of fig trees, but there it's forbidden for picking.

 Ein Limon has a tiny pool with cold water stemming from the rock. Some branches of fig grow from the actual rock. Perhaps a fig seed was germinated    in a piece of land between the rocks.

The place is very small, and in late summer it's covered by a  lot of dust, but pleasant, and the way to, through small and hidden valley of fruit trees, is beautiful.

Ein Rafa is also the home of a wonderful restaurant - Majda. And this is another reason why we went to film there.

 Somehow figs are  more common in restaurants of the Jerusalem hills. Majid serves a divine arugula salad with figs and cheese. And it's just very nice to sit on the porch. Clear and quiet.

Just when you leave the restaurant, in the parking lot, there is a huge fig tree, with quite a lot of ripe figs. We picked a few, and then went to neighboring Abu Ghosh, to buy figs from the greengrocer who also provides figs to the restaurant.

עץ תאנה ברחוב בן יהודה 234 בתל אביב בחזיתו של בנין באוהאוס יפה ומוזנח. העץ חצי לגיטימי כי הוא בחצר של בנין פרטי
סוף הקיץ. עכשיו הזמן של התאנים.      י
 הטעם של התאנה מתוק מאוד ומקומי מאוד והריח משרה עלי שלווה ונועם ללא כל הסבר שאני יכולה להעלות בדעתי. פשוט טעים ונעים.      י
 כנראה לא לחינם כתוב ״.. איש תחת גפנו ותחת תאנתו..״, בהחלט סמל לשלווה ושלום.      י

אז יצאתי קודם כל לחפש תאנים קרוב לבית. בתל אביב.    י
 בשדרות בן גוריון יש הרבה עצי שקמה, שהם קרוב משפחה של התאנה, ואני תוהה למה נטעו דווקא שקמים שהם עצים מאוד מלכלכים ולא תאנים
 שאמנם גם הן ״מלכלכות״ אבל לפחות היינו נהנים מהריח וגם קוטפים למאכל.                  י
אשמח מאוד אם מישהו יתן לי תשובה מנומקת
התחלתי את החיפושים באינטרנט ו״גיליתי״ מפת עצי פרי של תל אביב.            י
 את המפה המהממת הזאת יצרו שלושה סטודנטים בעקבות יוקר המחיה. פשוט הלימונים נהיו להם יקרים מדי. גם לי.  י
רעיון וביצוע אדירים. גם יפה וגם שימושי. ו אני חייבת להודות שגם אנחנו, כבר כמה שנים, קוטפים לימונים מעצים בגינות ציבוריות ככל שנמצא. זה ממש כיף, טרי מאוד ובחינם.   י


 הלכתי לבדוק מה מצב התאנים, בעקבות המיקומים במפה
מפת עצי הפרי בתל אביב. יש מעט מאוד עצי תאנה. אבל כדאי לבדוק כי יש המון עצי פרי אחרים

לינק למפה של עצי פרי בתל אביב
 - https://www.google.com/maps/d/viewer?mid=1P_UHqj7lX2dV-tvlr_ky5mhIo-o

עץ תאנה בחצר בית פרטי ברחוב המליץ 16 ליד הדיזנגוף סנטר. במפה מצויין שהעץ חצי לגיטימי

ובכן, לא כ״כ טוב. יש כמה עצים, אבל אין כמעט פירות, ואיפה שיש - לא נותנים לעצים את הכבוד המגיע להם. ואני שואלת למה. עץ תאנה בגינה של בניין משותף  זה שיא הסטייל
גם ריח ניחוח, גם עץ יפהפה ובסוף עוד פירות טעימים למאכל

עצי תאנה ברחוב טיומקין 14 בחניון. בוני החניון מחצו את העצים הותיקים והיפים בין הקירות. כמה חבל. ליד התאנה יש עוד המון עצים נהדרים (לא בצילום) כולל עצי פרי רבים. אני תוהה אם היה במקום בוסתן לפני שהוקם החניון

המפה מציינת איזה פירות לגיטימיים לקטיף , איזה חצי ואיזה אסורים כי הם נמצאים בחצרות פרטיות ושייכים לדיירי הבנין.    י
 המפה גם מציינת עצים בבניינים פרטיים אבל מוזנחים ולא נקטפים - חצי לגיטימי. רעיון מקסים ואני עוקבת

עץ תאנה בתוך החניון בטיומקין 14. כמה חבל ואיזו הזנחה. עץ זה אוצר

עשיתי גם חיפוש קטן בתחום מוצרי הקוסמטיקה.           י
 השימוש בתאנה יחסית נדיר ומי ש״משתמש״ בריח הם בעיקר בתי קוסמטיקה בוטיקיים. הבתים הגדולים בוחרים בריחות יותר כבדים. י
 חוץ מ״ללין״ הישראלית שיצאו עם סבון וקרם לידים בריח תאנה. מקורי וכיפי.      י

סבון לידיים (יש גם קרם) בריח תאנה של ללין

את ה״ריח״ הנוסף מצאתי אצל ארין ב
חנות קטנה, בכיכר רבין, שמתמחה בריחות טובים (וגם בכלי כתיבה מהממים). ארין מוכרת כמה סדרות של ריחות, בעיקר לבית, ובראשם 
היוקרתי, שנתנו לתאנה מקום של כבוד ובנוסף לספריי לבית ושמן אתרי למבער ייצרו בושם אנין בריח תאנה

בושם בריח תאנה של אשטבן. להשיג ב״נוק״

כדי לצלם יצאנו לחיק הטבע, לעין לימון הסמוכה לעין רפא.    י
 ליד הנביעה הקטנה והיפה מהסלע צומחים כמה עצי תאנה עתיקים. גם בדרך, בחצרות של עין רפא, לא חסרים עצי תאנה, אבל שם אסור לקטוף.      י
 בעין לימון יש גם בריכה קטנטנה עם מים קרים שנובעים מהסלע. גם כמה ענפי תאנה צומחים ממש מהסלע. אולי במקרה ניקלט זרע של תאנה בפיסת אדמה בין הסלעים.  י
המקום מאוד קטן, ובסוף הקיץ מכוסה בדי הרבה אבק, אבל נעים וגם הדרך אליו ,דרך עמק קטן וחבוי של עצי פרי, יפה.    י

עין לימון - בריכה קטנה וקרירה ועצי תאנה

בעין רפא נמצאת גם מסעדת מאג׳דה הנהדרת. וזו סיבה נוספת לכך שנסענו לצלם שם.                      י
 משום מה התאנים יותר נפוצות במסעדות של הרי ירושלים. במאג׳דה יש סלט אלוהי של רוקט עם תאנים וגבינה. וגם סתם מאוד מאוד נעים לשבת שם על המרפסת. צלול ושקט.  י

התפריט של מאג׳דה

סלט תאנים ורוקט במסעדת מאג׳דה שבעין רפא

החצר של מאג׳דה

ממש כשיוצאים מהמסעדה, בחניה, יש עץ תאנה ענק, עם די הרבה תאנים בשלות. קטפנו כמה, ואח״כ הלכנו לאבו גוש השכנה, לקנות תאנים אצל הירקן שמספק תאנים גם למסעדה.        י

עץ תאנה בחניה של מאג׳דה

ללין - Laline
מאג׳דה - 02-5797108,  עין רפא
Nook -  מלכי ישראל 5 תל אביב


Trashy, Grainy Film Noir

האמנית ומעצבת האופנה הדס צוקר, שאת העבודות שלה אני אוהבת בשני התחומים,  עברה לגור לשבוע בתערוכה
של אריק מירנדה
בחלל הלובי, גלריה ברחוב ארלוזורוב 6 בתל אביב.          י

צוקר, המתגוררת ופועלת משנחאי (סין) בשנים האחרונות, מזמינה בכל ערב אמן אחר לתעד את המתרחש בגלריה.      י
ביקרתי אצלה אתמול

בדרך לגלריה ראיתי שני הומלסים ברחוב. הלכתי דרך שדרות בן גוריון וקרוב 
לבן יהודה גבר עם זקן לבן צהבהב מפואר ישן שנת ישרים על ספסל. פנס
 הרחוב האיר את פניו בצורה מושלמת. חשבתי לעצמי שכנראה מתרגלים להכל. אחר כך ברחוב השקט המקביל לגלריה ראיתי גבר קשיש יושב
 עם כמה חבילות בכניסה לבנין. כבר היה חושך מוחלט והוא כנראה מתמקם ללילה. התבוננתי בו והוא בי. חשבתי על הדס בפיג׳מת משי
 בחלל הממוזג של הגלריה. אמנם חסרת בית לשבוע אבל הבדל קטן..               י
צילמתי אותה לפני שהרגישה בנוכחותי ואחר כך בתוך הגלריה . סיפרתי להדס על ההומלסים ומכאן שקענו בשיחה עמוקה.           י
הצעד של צוקר נועז ומעניין. "האח הגדול" משולב בתרבות הרשתות החברתיות והתיעוד העצמי האובססיבי, עם קורטוב של הומור וקורטוב של קידום עצמי.      י
למהדרין.   י Zeitgeist 
אני מחכה לראות מה יעשו האמנים האחרים שיגיעו
אעדכן......                   י

Artist and fashion designer Hadas Zucker, who's work I like in both fields, moved into an exhibition for a week.
The work LOVE THE FEELING OF BEING SLIGHTLY LOST by Arik Miranda is showing at
The Lobby space, a gallery in Tel Aviv, 6 Arlozorov st.
Zucker, who lives and works in Shanghai (China) in recent years, invited 7 different artists,

 one each night, to document what is happening in the gallery.
I visited her yesterday. 

I started photographing before Zucker felt my presence and then in the gallery.
Zucker's move is bold and interesting. 

 "Big Brother" integrated in social networking culture and obsessive self-documentation, with a dash of humor and a dash of self-promotion. 


A link to Hadas Zucker's Instagram, where she is documenting her stay -  https://www.instagram.com/strivewithoutceasing/?hl=en