2/18/17

החתונה של פרינסס A colorful wedding


שמלות צהובות וכיסויי ראש צבעוניים



The wedding of princess Tmilola Olatutu and fiancé, Ashiwaju Yemisi Rotimi took place one very cold Friday, a few weeks back, in a wedding hall in Kibbutz Galuyot st., south Tel Aviv. 

The wedding invitation said - dress code yellow and green. I did not know what to expect ... 
A wealth of stunning costumes welcomed us. 
 We shared a table with a group of men who brought to the table a fine bottle of wine and also with colleagues of Princess from the bakery where she works in Bnei Brak.
After all the guests had gathered the ceremony began. The Master of Ceremony announced the venerables (chief) and after they got the applause they took proudly the place in the center.
The chief , who sat until then in the gallery stood up to take the place of honor, greeting everyone with a big wave and smile.

Men and women, dressed in green and yellow greeted the bride and groom’s entrance. Colorful headscarves and gold jewelry for women .
The couple entered the hall dancing, and accompanied with dancers in front of them. The women all dressed in long green dresses and the men in blue identical suits. The little girls were dressed in white dresses and the little boys in suits with bow ties. A lot of gorgeous tribal costumes, too.
Many women came with babies carried on their backs
Colors, dance, great music and laughter. The entire evening was conducted by an MC.
Special costumes sewn for the occasion, many blessings and especially lots of dancing, joy and love.

 The wedding was one of cheerfulness, and everyone, but really everyone danced.
Everyone was invited in turn to congratulate the couple and danced a dance in their honor with symbolical costumes and moves.

I am not a wedding photographer, but when the bride and groom finally came I realized that I had to push if I want to try and capture them, because there were lots of photographers but me. So I pushed. And I think I have the best pictures of the newlyweds, since I was standing quite directly in front of them !!! :)

בכנסיה מתפללים ניגרים ופיליפיניות. הפיליפיניות הוזמנו אחר כבוד לחתונה



גנגסטה סטייל וניג׳ריין סטייל משולבים



המשפחה היפה של ליזי
החתונה של  הנסיכה טמילולה אולטוטו ושל בחיר ליבה, אשיבז׳ו ימיסי רוטימי, התקיימה יום שישי אחד קר מאוד, לפני כמה שבועות, באולם ברחוב קיבוץ גלויות בתל אביב.     י
בהזמנה לחתונה היה כתוב - דרס קוד צהוב וירוק. לא ידעתי למה לצפות...            י

עושר התלבושות היה מהמם. צהוב וירוק לשורות שקידמו את פני החתן והכלה בהכנסם. כיסויי ראש צבעוניים לנשים ותכשיטי זהב. כחול לרקדנים וירוק לרקדניות שפיזזו בפני החתן והכלה בהכנסם. הילדות בשמלות לבנות והילדים בחליפות עם פפיון. תלבושות שבטיות מהממות, תכשיטים וכובעים.               י

נשים רבות הגיעו כשתינוקות נישאים על גבן
 
  חלקנו שולחן עם חבורת גברים שהביאה איתה בקבוק יין משובח ועם הקולגות של הנסיכה מהקונדיטוריה בה היא עובדת בבני ברק. אחרי שהתקבצו כל האורחים התחיל הטקס. מנהל הטקס הכריז על המכובדים (צ׳יף) והם נכנסו לקול מחיאות הכפיים ותפסו את מקומות הכבוד, במרכז.      י



הצ׳יף קם ממקומו בגלריה כדי לתפוס את מקום הכבוד


מחכות לזוג הטרי להכנס לאולם

שולחן המכובדים

מחכים לזוג הטרי להכנס לאולם

צבעים, ריקודים וצחוק. הערב כולו נוהל ע״י 
MC (master of ceremony)
ביד רמה
תלבושות שנתפרו במיוחד לאירוע, המון ברכות ובעיקר המון ריקודים, שמחה ואהבה .                 י

שיירה של רקדנים הובילה את הזוג אל תוך האולם
שיירת הרוקדים שהובילה את הזוג לאולם הורכבה מגברים ניגריים ונשים פיליפיניות. כבוד לנשים שחולקות איתם את אותה הכנסיה

כל הרקדנים לבשו חליפות כחולות ופפיונים צהובים ופיזזו סביב הנשים

 החתונה היתה אחת העליזות,מושקעות, וכולם ,אבל ממש כולם, רקדו.      י

אני לא מצלמת חתונות אבל כשהחתן והכלה סוף סוף נכנסו הבנתי שאני חייבת להידחף אם אני רוצה ״לתפוס״ אותם, כי היו עוד המון צלמים חוץ ממני. אז נדחפתי. ולדעתי יש לי את הצילומים הכי טובים של הזוג הטרי, כי אני עמדתי יחידה ישר מולם !!! :)                     י

החתן והכלה נכנסים. החתן ״מלבב״ את הכלה, מחזר אחריה והכלה נענית לו



מציצה מהיציע




אינסוף ריקודים. כל אחד הוזמן בתורו לברך את הזוג ורקד לכבודו ריקוד. המקלות הם חלק מהלבוש וסמל. הכל סימלי









12/21/16

Musrara מוסררה

אחרי התערוכה שלי, ״רוק בשחור״ במוזיאון ארץ ישראל, נשבעתי שאני לא נוגעת בארכיון לפחות שנה. כל החיטוט הזה בעבר מתיש. טוב אבל עברו כבר שנתיים והביקור אתמול בתערוכה המצויינת של הצלם יעקב שופר ״ילידי הארץ״ שתיעד באינטימיות רבה את אנשי מוסררה בין השנים 78-82, שלח אותי ישר לצילומים שאני צילמתי בשכונה, בערך באותן השנים.        י
הגעתי לירושלים ישר אחרי הצבא ובמקביל לעבודה כאם בית במוסד לנערות עברייניות ״אורנים״, התחלתי לצלם.     י
לק
חתי לעצמי כל מיני פרוייקטים ואחד מהם היה מוסררה. הסתובבתי בשכונה כמה שבועות, בהתחלה בלי מצלמה כדי שיתרגלו אלי, ולאחר מכן עם.            י
עם הפורטפוליו הזה ניגשתי לועדת הקבלה ללימודי צילום במכללת הדסה.      י

 
הכל בשכונה עניין אותי : האנשים, הבניינים, ההווי, קו התפר, המסורות השונות ... הסיפורים והחוויות של המצולמים ושלי.                                י
 אפשרות הגישה שלי לא היתה קלה בכלל - מצד אחד האנשים שרציתי לצלם היו חשדנים בעניין שאני מגלה בהם ״ כי מי הם בכלל״ ומצד שני אני, בחורה בת עשרים לבד, קצת חששתי מ״האינטימיות״ שניכנסתי אליה. ולכן, כנראה, צילמתי רק בסיטואציות יחסית משפחתיות, כפי שגיליתי בהתבוננות מחודשת בצילומים.. ויחד עם כל זה הבוסריות שלי כצלמת.          י


אחד הארמונות הנטושים על קו התפר

פגשתי אתמול בפתיחה את חנן לסקין, שהיה מורה שלי, וסיפרתי לו על הצילומים. בעצם מעולם לא הצגתי או חשפתי אותם, משום שתחומי העניין שלי נוטים לצילום מבויים. כך שאתם הראשונים לראותם.              י




שריד מ״הפנתרים השחורים״


בית ספר לבנות על גבול השכונה


אחד מהתושבים החדשים שהתחילו באותו זמן לגלות את הפוטנציאל של מוסררה

מעבירים את הזמן

רואים שבדיוק התחלתי לצלם - שיחקתי עם האופציה של עומק שדה



בכוונה לא ניקיתי את הנגטיבים כדי שתראו את סימני הזמן

***

12/5/16

Yoga and Fashion יוגה ואופנה

תנוחת חצי ירח -  ארדהה צ'אנדראסנה .
חצאית - גוסטה, חולצה - רפל
 English text at the bottom

גבי דורון היא המורה ליוגה הכי מעמיקה ויסודית שאני מכירה. י
 אני קוראת לה המורה המיתולוגית שלי כי בזכותה אני מתרגלת וגם, אני מקווה, שאת הבסיס וההרגלים רכשתי ממנה.     י
בקרב מתרגלי איינגר יוגה גבי דורון היא, ללא ספק, סוג של גורו. אבל גבי היא גם סטייל גורו. כמעט כל אחת מהבחירות שלה היא בדיוק לטעמי - מהמקומות האיזוטריים  (לפעמים) שהיא בוחרת לסדנאות סופשבוע -שבוע, דרך בתי הקפה שהיא אוהבת, סגנון התזונה שהיא בוחרת, מוצרי הטיפוח והבישום ועד לבגדים. בנושא הבגדים גבי מתייעצת איתי לאורך השנים. כנראה שבנושא הזה אני יותר בכירה :) אבל לגבי הכל היתר זו אני שהולכת בעקבותיה וסומכת עליה כמעט בעיניים עצומות.                י
ניפגשתי עם גבי בסטודיו היפהפה שלה בשכונת נגה שבדרום תל אביב, לצילומים ושיחה קצרה בנושא יוגה, עבודה וסטייל.       י


 . תנוחת אופאווישטהה קונאסנה.
חולצה ומכנסיים - אנג׳לי, צעיף - טל אנג׳ל
חולצה- רפל, מכנסיים - אנג׳לי



מ : איך נהיית מורה ליוגה     
ג: התשובה לשאלה איך הפכתי למורה ליוגה יכולה להוביל לכל כך הרבה כיוונים ולהיות בעלת הרבה מאד רבדים, אבל אענה עליה בצורה הפשוטה - במקרה. מהו מקרה ? זו כבר שאלה אחרת , אבל מה שאני יכולה להגיד כרגע הוא שלא היה רגע בחיי בו אמרתי בקול רם או בשקט לעצמי ״ אני רוצה להיות מורה ליוגה ״ . י

תנועה, וחקירה דרך הגוף תמיד עניינו אותי. תנועה בחלל החיצוני ותנועה בחללים הפנימיים. תנועה והזיקה בין גוף ונפש ליוו אותי מאז שאני זוכרת את עצמי. מגיל מאד צעיר .
כבר בצבא ייסדתי קבוצה של חברים ולמדנו יוגה עם המורה הראשון שלי ליוגה - יזהר שמלצר. ומאז תמיד למדתי. לא מתוך רצון להיות מורה אלא פשוט כי התעניינתי, הסתקרנתי והיה לי כיף. לא משנה מה עשיתי תמיד היוגה ליוותה אותי בדרך זו או אחרת. הייתי קריינית ברדיו, למדתי תיאטרון, ייסדתי מותג אופנה ( ביקל ) נסעתי, חזרתי, פינטזתי על פינה באוש .... תמיד קישרתי את זה לגוף .
לעבודה דרך הגוף ולא על הגוף . התנועה הנכונה, הפעולה הנכונה, על כל רבדיה, תמיד ריתקו אותי.
קשה לי להגדיר את הרגע שבו אמרתי לעצמי ״אני מורה ליוגה״. זה התחיל מבקשה של חברים שאלמד אותם את מה שאני עושה, ומשם זה צמח מעצמו ולאט התהווה לו מרכז ליוגה שקיבל את בירכתו של ב.ק.ס איינגאר להיקרא מרכז איינגאר יוגה רשמי.
כשנסעתי בפעם הראשונה, בניינטיז, למרכז ראמאמאני איינגאר בפונה , ידעתי שהיגעתי הביתה. ומאז כמעט מדי שנה אני נוסעת לחודש של תרגול אינטנסיבי ולמידה במחיצתם של בני משפחת איינגאר .



חולצה וז׳קט - רפל

  מ: מה המשמעות של להיות מורה

ג: הרצון ללמד יוגה נבע בעיקרו מתוך הרצון לתרגל יותר. הוראת יוגה היא תוצר לוואי של תרגול עמוק וחקירה. ההוראה מייצרת איזו מחוייבות עמוקה יותר לתרגול. היום כשהמרכז הפך להיות מרכז גדול עם תלמידים רבים אני צריכה לעשות מאמץ גדול כדי שלא יתהפכו היוצרות ושההוראה לא תכבוש את כל זמני, זה בקלות מאד עשוי לגלוש למקום הזה. לפעמים אני אומרת לעצמי: מה בסך הכל רציתי- לתרגל יותר, ותראו מה נהיה?           י

אני עושה מאמצים גדולים לשמור על מינונים נכונים של הוראה ותרגול ולמידה.
המקום שבו אני מתמלאת הוא מקום שבו יש לי את השקט לתרגל, לקרוא, לשחות לפי סדר היום הפנימי שלי ולא סדר המוכתב על ידי ארועי החיים. מין ריטריט פרטי ועדיף ליד הים .

מ : איך את מרעננת את העשיה שלך, את ההוראה
ג : למידה ועוד למידה ועוד למידה היא מקור ההתרעננות והמילוי שלי . אני גם מאד אוהבת ללמוד נושאים לגמרי חדשים שאין לי שום נגיעה אליהם.
ההוראה שלי מושפעת קודם כל מהתרגול היום יומי שלי. רמת האנרגיה, הסבלנות, והיצירתיות שלי מושפעים באופן ישיר מאינטנסיביות התרגול.
בנוסף, כל מה שאני קוראת, רואה, שומעת ; מתעכל דרכי ומתקשר בסופו של דבר ליוגה, לתנוחות, לפילוסופיה ולהוראה. 

גבי ובן זוגה אבי אוזילבסקי

 תנוחת ווימן אסאנה
מכנסיים - אנג׳לי, חולצה וז׳קט - רפל, נעליים - אחת אחת

מ : מה האני מאמין/ מוטו,  של הסטודיו ליוגה שלך

ג: אחד העקרונות החשובים לי ביותר בסטודיו הוא הנראות של כל תלמיד ותלמיד ולכן גם אין לי שום שאיפה לגדול, כמו שהרבה פעמים מציעים לי. י

יוגה היא בסופו ותחילתו של דבר ״מדע הסובייקטיביות״ ( מונח של ב.ק. ס איינגאר ), וככזו, המטרה הגדולה שלי כמורה וכמורה של מורים הוא ללמד הקשבה פנימית בתוך המסגרת המאד ברורה ולפעמים נוקשה של תנוחת היוגה.
תרגול תנוחות היוגה אינו עניין פיזי בלבד, זו לא התעמלות, וחשוב לי לאפשר לתלמידי המרכז לחוות את השכבות היותר עמוקות והיותר אישיות של איינגאר יוגה.


זהו הצילום שהיה הכי חשוב לגבי לוודא שהוא נכנס לפוסט. עם חתיכת העיתון הקטנה שהיא עמדה עליה כי כל המדרכה היתה מלוכלת מפיפי של חתולים. בוודאי שהצילום נכנס. גם אני חושבת שהוא מבטא חלק גדול מה״אני מאמין״, וגם סתם הכיף, של שתינו

כניסה ל אורהדווה דנור אסנה (גשר)
ז׳קט - רפל, מכנסיים - אנג׳לי, נעליים - אחת אחת




 מ : איך תירגול היוגה משפיע על אורח חייך, משפחה- מגורים - תזונה - בילויים ובחירות האופנה שלך

ג : אורח חיי מושפע לחלוטין מזמני התרגול שלי. התזונה קשורה אליו, כמה לאכול, מה לאכול, מתי לאכול וכו... אני לא רוצה להיכנס כרגע לתפריטים וכדומה, אבל אין ספק שבחיי היום יום שלי, מלבד המשפחה הקרובה, סדר העדיפויות היום יומי נגזר מכמה זמן יש לי לתרגל היום . י

את שואלת על בחירות אופנתיות, בעבר הייתי בעלת מותג שנקרא ביקל, והמוטו שלו היה ״ בגדים שאנשים לובשים ״ וזה רק כי לא היה נעים להגיד את המילה מדים. אני מתה על מדים ואפשר לומר שאני תמיד נמשכת לאותו סוג של מראה או אסתטיקה. דבר ראשון ומשמעותי ביותר בעיני הוא נושא העיצוב שנובע מהמבנה הנכון של הדבר עצמו. אני לא אוהבת קישוטים. אני תמיד נפעמת מעבודות יד או מבגדים, טקסטילים וכו׳.. שרואים בהם את אי הסדירות את העקמומיות והחוסר מושלמות בתוך מבנה מאד מסודר ומעובד. ולכן אני מאד אוהבת בדים טבעיים, כשאני רואה אריגים שארוגים ביד אני מתעלפת. אני מאד אוהבת בגדים ודברים שכבר לבשו אותם או השתמשו בהם. אין לי משיכה מיוחדת לחדש, להיפך, אני מעדיפה משומש . גם כשאני קונה משהו חדש צמיד יש בו משהו מהוה או קצת מרופט בצבע.


תנוחת פארשווה קונאסאנה

כמו שאתם יכולים לראות התחלנו את הצילומים בסטודיו היפה והממוזג ואז לא התאפקנו ויצאנו לצלם בבתי המלאכה, ששתינו אוהבות, מסביב לסטודיו. בתי המלאכה והמוסכים שלאט לאט נעלמים מנגה. הצילומים בבתי המלאכה הם גם מזכרת לעולם שהולך ונעלם, וגם סימן שהיוגה היא חלק מהחיים, חלק מהיום יום, מהבלגן והליכלוך.         י


איפרה את גבי - חן קבלו ל 
 M.A.C.

אנג׳לי - בגדי יוגה ופנאי. חנות ברחוב מקוה ישראל 10 , תל אביב
גוסטה  -  אופנה . חנויות ברחוב ז׳בוטינסקי 19, תל אביב וברחוב עמיעד 16 ביפו 
Repelle by Naomi Maaravi - אופנה אקולוגית, רחוב רוחמה 9, יפו
הסטודיו של גבי דורון - רחוב ניצנה 11, שכונת נגה


Gabi Doron is the most thorough and extensive yoga teacher I know.

 
I call her my mythological teacher because it is thanks to her that I practice yoga, and I hope that
I acquired my basics of yoga habits from her .For Iyengar yoga practitioners Gabi Doron is, without doubt, a kind of guru. But she is also a style guru. 

 Almost every one of her choices is just my taste - from the rather esoteric (sometimes) locations she chooses for weekend workshops, to cafes she likes, beauty products and perfumery to clothes. Gabi has been consulting me on the issue of clothes over the years. In subject, it seems, that I am more senior :) But for all others,  I follow and trust her almost with closed eyes .
I met Gabi in her beautiful studio in Noga, in south Tel Aviv, for a photoshoot and a brief conversation about yoga, work and style.

***
M: How did you become a yoga teacher ?G: The answer to how I became a yoga teacher can lead to so many different directions and have a lot of layers, but I will answer it in the simplest way - by accident. What is by accident ? This is another question, but what I can say now is that there wasn't a moment in my life where I said out loud or silently to myself, "I want to be a yoga teacher."
Movement, and exploration through the body has always interested me. Outer space movement and traffic in interior spaces. Movement and connection between body and soul accompanied me since I can remember. From a very early age.I founded, as early as my military service time, a group for friends to learn yoga with my first yoga teacher - Izhar Schmelzer. I have always studied. Not beacause I wanted to be a teacher but simply because I was interested, I was curious and I had fun. No matter what I did yoga always accompanied me in one way or another. I was a radio announcer, I studied theater, I founded a fashion brand (Bikale) I went forth and back, I fantasized about Pina Bausch .... I have always associated everything to the body.To work through the body rather than just the body. The right movement, the right action, at all levels, have always fascinated me.I find it hard to define the moment when I said to myself I'm a yoga teacher ". It started from a request of friends to teach them what I do, and then it slowly grew on its own and has formed a yoga center that received the blessings of BKS Iyengar Iyengar to be
called officially Yoga Center .When I went the first time, in the Nineties, to the  Ramamani Iyengar center in Poonah, I knew I had reached home. Since then almost every year I go for a month of intensive training and learning with the Iyengar family.

***
M: What does it mean to be a teacher ?G: the desire to teach Yoga originated primarily from a desire to practice more. Teaching yoga is the product of deep practice and investigation. Teaching produces a deeper commitment to practice. Today when the center became a major center with many students I have to make a great effort so that things will be reversed and that the directive does not occupy all my time, it very easily might go to this place. Sometimes I say to myself: What did I want - to practice more, and look what happened ?
I have made many efforts to maintain the correct dose of teaching and practicing and learning.My rejuvenation derives from the peace of practice, reading, swimming by my internal agenda and the order dictated by the events of life. Kind of a private retreat
preferably by the sea.M: How do you refresh your actions, and teaching ?G: Learning and more learning and more learning is my source of vitality. I like to learn completely new topics that I have nothing to do with, too. 

M: What is the Motto of your yoga studio

G: One of the principles most important to me in the studio is the visibility of each student and therefore I have no ambition to grow, although many have offered me this .
Yoga is the end and the beginning of the "Subjectivity Science" (the term was invented by BK S. Iyengar), and as such, my biggest goal as a teacher and a teacher of teachers is to teach listening internally within a very clear framework and sometimes rigid posture of yoga.

Practicing yoga poses is not only a physical matter, this is not exercise, and it is important for me to allow students to experience the
deeper layers of Iyengar yoga.
 M: How does practicing yoga affect your lifestyle, family - living - nutrition - entertainment and your fashion choices ?G: my way of life is completely affected my practice times. Related to diet, how to eat, what to eat, when to eat, etc ... I do not want to go into the menus and the like at the moment, but there is no doubt in my everyday life, apart from the immediate family, my daily priorities derive from the amount of time I have to practice today.
You ask about fashion choices. I used to own a brand called Bikale, and it's motto was "clothes people wear," and it's just that I didn't feel comfortable to say the word uniform. I love uniforms and you could say that I am always attracted to the same kind of appearance or aesthetics. First and most significant to me is a design theme that comes right from the structure of the thing itself. I do not like decorations. I am always thrilled to see things made by hand, textiles, etc .. you see in them the unpredictability and lack of perfection within a very organized structure and process. So I really love natural fabrics, when I see a hand-woven fabric I am thrilled. I really like clothes and things that were worn by somebody or used . Even when I buy something new, it has to be worn or frayed a bit.